התחלת הסרט היית מאוד יפה, הצילום הסאוונד ועריכה. לגבי המשך הסרט לא הרגשתי שהיה מבנה שבאמת מושך את הצופה והעיניין שלו.

בימוי ההתחלה ארוכה מידי אין ראיון אחד בסרט ואין כ״כ על מה לשפוט את הבימוי, עם זאת, הבמאי היה צריך להעביר את כל המידע היבש שנכתב בסוף הסרט תוך כדי הסרט. לא ברור שום דבר מהסרט, לא ברור למה דווקא הם הולכים לשם, מה המקום הזה נותן להם, לאן הם רוצים להגיע בצבא או כל פרט אחר שהייתי רוצה לדעת על הסרט, לא נאמר כלום. עריכה בכמה השניות הראשונות של הסרט יש חיתוך בסאונד סאונד של הדגל חזק בהתחלה מידי ומרגיש מלאכותי ולא טבעי הבחירה בשוט הראשון שהוא מאוד תזוזתי ומבלבל ולא נראה טוב בעין לא נכונה לדעתי השוט מספרי ברזל נשמע נכנס באופן חד מידי השוט של הריצה נחתך בדיוק באמצע פעולה סצנה של המים יפה מאוד צילום יפה צילום השוט הראשון בסרט מאוד תזוזתי ולא נעים בעין השוט הראשון של המאמן מאוד רועד, מבלבל ומציף את העין השוט הראשון של העלונקה מתחיל מוזר, נראה שהצלם נתפס לא מרוכז ולא רואים את האלונקה, אחר-כך הצלם בזום אווט מראה את האלונקה, זה יפה אבל אז היא שוב פעם יוצאת מהפריים והצלם מרגיש לא מרוכז בשוט ומראה אותה הרבה אחרי שהיא יוצאת מהפריים מעבר לזה הצילום לא יציב ועקום ברובו הצילום ברוב השוט לא יציב

התפקיד של סרט דוקומנטרי בעיניי, הוא להביא ערך מוסף. להראות דמות, סיטואציה, קונפליקט ולהיכנס עמוק לתהליכים הפנימיים מאחוריהם. בסרט הזה לא הרגשתי שום דבר כזה. הוא מרגיש כאילו פתחו מצלמה באימון כושר קרבי. ויש דרכים לעשות את זה טוב, אבל כאן, זה התפספס. אין דמויות להתחבר אליהם, אין סיפור רקע על ג'אנגו והסיפור של הקבוצה עד הקרדיטים, אין רגע שבירה, ניצחון, שום רגש, בכלל. בכושר קרבי אנשים משחקים איזושהי דמות. חזקה, מסוגלת, קשוחה. אף אחד לא באמת כל הדברים האלה לגמרי. יש בן אדם מאחורי המסכה. אדם שאולי קשה לו, אולי יש לו מוטיבציה מטורפת מסיפור החיים שלו. יש אינספור אפשרויות. ואם לא מראים לי שום דבר מעבר למסכה הזו, אני בחיים לא אדע. ואז לא נוצר לי שום עניין ושום חיבור.

נושא רלוונטי וחשוב. הסרט מעניין ומעביר ברובו את המסר

אהבתי את הקונספט של הסרט אבל לא הבנתי אחרי מי הסרט אמור לעקוב ומה הוא מנסה להעביר. אני חושב שהיוצרים בחרו בנושא מעניין לסרט, אבל לא התעמקו בו מספיק.