הסרט אושר הוא סרט מלא פוטנציאל שנאבד מיד אחרי הסצנה שהאוטובוס עובר. הסצנה של האוטובוס מביעה את השלב בו אושר צריך לבחור בין להמשיך הלאה ללהילחם על האהבה שלו, עם זאת הם הציבו בניית מתח מאוד טובה, האוטובוס עובר וחוסם את הראייה של מה אושר בחר, לאחר מכן, במקום לחכות שהאוטובוס יעבור, החליטו לעבור למסך שחור ולהשאיר את אושר בתחנת אוטובוס ולנהל עוד שיחת טלפון חסרת משמעות. בנוסף, למרות ששיחקו עם הצבע בסרט הזה, הקונטרסט גבוהה מדי בהרבה מהשוטים שמוריד מאיכות הסרט הכללית.

לדעתי הסרט היה לא ממש יצירתי, סיפור סטנדרטי של פרידה וניסיון לחזור, הייחודיות באה רק מהטוויסט בסוף כשמגלים שדניאל זה בעצם בן ואם על זה מסתמך הסרט אז הסרט לא עומד. מעבר לזה חלק מאוד משמעותי מהתסריט היה סתם בדיחות בין החברים שלא קידמו את העלילה או נתנו ערך מוסף מעבר לקצת "צחוקים".

אני חושבת שהניסיון להומור קצת הרס את הרעיון של הסרט. הביצוע לא הלהיב ולא הצלחתי לעקוב אחרי העלילה

העלילה לא ברורה, כתובה רע והמשחק רע

אהבתי את המשחק

הסרט היה חמוד והומוריסטי, אבל לפעמים העלילה הייתה קצת לא ברורה והרגישה כאילו היא בעיקר צוחקת על הסיטואציה. היו גם קטעים שנמשכו יותר מדי בלי הרבה תוכן. מבחינת העריכה והמוזיקה היה מעניין, והשחקנים שיחקו בסדר. בסך הכול סרט נחמד, אבל היה אפשר לקצר ולחדד אותו יותר.

הסוף חמוד ומשעשע בגלל הפושדוינן* בשיחה בתחילט הסררט ששני החברים התבקחו למה כול חד חושב שהשני נשמך לגברים. אבל הבעיה העיקרית היא שחלק מהשחקנים הקריאו את הטקסט באי נוחות וללא איטונציה בכלל.